יום שישי אחר הצהריים על הר ציון. שעות מעטות לפני שקדושת השבת תרד על ירושלים והר ציון אחוז תזזית. יש כאלה שעוזבים את ההר כדי לעשות את השבת במקום אחר, יש מי שמגיע לסוף השבוע, ויש את הנטועים בהר.
ישיבת התפוצות קולטת קבוצת חיילים המגיעים לעשות את השבת. יחד איתם מגיעים גם זוג תיירים וביחד הם חוקרים את המתחמים השונים של אכסניית הישיבה, לגניה הרחבים, ויוצאים לקנות מעט דברים בעיר העתיקה לפני שהשבת תגיע. המכון האמריקאי עוצר את שגרת הלימודים בשעת הצהריים כדי לתת לתלמידיו זמן להסתובב במערב ירושלים. עד 14:00 כולם כבר חייבים לחזור, ואפשר לראות על השביל המוביל למכון תלמידים – בקבוצות, בזוגות ובבודדים – ובידיהם שקיות, ממהרים לחזור, פוחדים לאחר.
מתחם קבר דוד נסגר לחלוטין כבר בשעה 14:00 והופך למתחם רפאים. קבר דוד, מרכז המבקרים והישיבות השונות כולן סגורות. אברכים בודדים עדיין מסיימים את לימודיהם ומתכוננים לצאת לקראת שבת. הדממה של קבר דוד עומדת בניגוד להמולה בחדר הסעודה האחרונה. קבוצות רבות של צליינים עומדים בתור מחכים להיכנס לחדר, המלא והרועש.
מבין כל הבאים וההולכים בולטים אלה שנשארים במקומם. מנקה הרחובות מטעם עיריית ירושלים יושב על המדרגות בין הסמינר היווני והמכון האמריקאי, מברך לשלום את מי שבוחר לרדת במדרגות ושואל אותם עד כמה יפה הייתה הדרך שעברו עד שהגיעו אליו. בשביל בין המנזר הפרנציסקני לקבר דוד מסתובב פלסטיני מבוגר, שיכור, מקלל בערבית את היהודים והתיירים שעוברים בשביל. הוא ניגש לכל מי שיושב בצד או מתהלך לבדו בשביל ומספר לו על יושבי ישיבת התפוצות שלא נותנים לו כבוד, כי הוא אלכוהוליסט, ועל מדריכי התיירים שקוראים למשטרה כדי לגרש אותו. כל אלה מקוללים בעיניו.
החומה של הגן היווני
לרוב, כל כתובת גרפיטי על קירות המבנים בהר ציון מכוסות או נשטפות. הפינה המערבית של הגן היווני היא הקיר החיצוני של המכון האמריקאי. על הקיר הזה עדיין אפשר לראות את כל הכתובות שנכתבו עליו לאורך השנים – בשלוש שפות. הכתבות בעברית "ה' הוא המלך" היא הכי דהויה וכמעט אינה נראית. ישנן שרידים של כתובת הערבית, אשר מאמץ הכיסוי שלה היה רשלני. ומעל כולן, בולטת הכותבות השרירותית באנגלית, שבה לא נוגעים.
השאר תגובה