בהר ציון התקדשו מסורות נוצריות, יהודיות ומוסלמיות לאורך מאות שנים. האנשים שחיים ופועלים בהר מייצגים את המגוון התרבותי שקיים בהר, ובירושלים בכלל. לפניכם "מדריך תיירים" חברתי בו בני המקום מספרים את סיפור המקום מנקודת המבט שלהם. כמו כן תמצאו באתר מידע היסטורי ושימושי על הר ציון. לחצו על המקומות השונים במפה ותוכלו לקרוא או לצפות בסרטון אודות האתר.
בהר ציון התקדשו מסורות נוצריות, יהודיות ומוסלמיות לאורך מאות שנים. האנשים שחיים ופועלים בהר מייצגים את המגוון התרבותי שקיים בהר, ובירושלים בכלל. לפניכם "מדריך תיירים" חברתי בו בני המקום מספרים את סיפור המקום מנקודת המבט שלהם. כמו כן תמצאו באתר מידע היסטורי ושימושי על הר ציון. לחצו על המקומות השונים ברשימת המקומות ותוכלו לקרוא או לצפות בסרטון אודות האתר.
סובבו את המסך לתצוגה רחבה ותוכלו לראות מפה אינטראקטיבית של הר ציון.
השער הדרום-מערבי בחומת העיר העות'מאנית, שנבנתה במאה ה16. בערבית השער נקרא באב א-נבי דאוד על שם קבר דוד הסמוך לו. בית השער בנוי בצורת ר' על מנת לעכב אויב אפשרי בניסיון פריצה אל העיר. בצידו החיצוני של השער סימני פגיעות של קליעים –שרידים ממלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים אשר בהן התנהלו קרבות בסמוך לשער.
https://www.youtube.com/watch?v=F4hVnm5JT7E?rell=0
לפי המסורת הארמנית במקום זה נכלא ישוע לאחר שנתפס על ידי הרומאים ולפני שנלקח למשפט בפני הנציב הרומי פונטיוס פילאטוס. במנזר מתגוררים נזירים ארמנים אשר מתפללים בכנסייה מידי יום. כמו כן, בחצר המנזר נמצאים קברי הפטריארכים הארמנים אשר מעוטרים במצבות אבן ובקרמיקה ארמנית צבעונית. בסמוך למנזר נמצא בית הקברות של הקהילה הארמנית ובמרכזו אנדרטה לזכר החללים הארמנים שלחמו בצבא בנות הברית במלחמת העולם הראשונה.
לקריאה נוספת על בית הקברות
לקריאה נוספת על שומר בית הקברות הארמני
הכניסה למתחם בתיאום מראש
https://www.youtube.com/watch?v=xWWo1hwPEtohttps://www.youtube.com/watch?v=xWWo1hwPEto?rel=0
בכנסיית הדורמיציון מציינים את מקום תרדמת הנצח של מרים, אמו של ישוע – ומכאן שמה של הכנסייה (דורמיר = שינה). במנזר מתגוררת קהילת נזירים בנדיקטינים דוברי גרמנית. הכנסייה בנויה על שרידים של כנסיות קדומות יותר – מהתקופה הצלבנית ומהתקופה הביזנטית. את השרידים ניתן לראות בכנסייה עד היום.
הכנסייה פתוחה בימים ב'-שבת בין השעות 9:00 – 17:30. ביום ראשון בין השעות 11:30 – 17:30
כניסה חינם, במקום קפיטריה ושירותים בתשלום.
לקריאה נוספת על כנסיית הדורמיציון
https://www.youtube.com/watch?v=KedgO3EjKo4?rel=0
במנזר מתגוררים נזירים פרנציסקנים – ממסדר שומרי המקומות הקדושים בארץ הקודש. הנזירים מארחים קבוצות ונותנים שירות למאמינים קתוליים אשר מעוניינים לקיים מיסה בכנסייה במקום – קרוב ככל האפשר לחדר הסעודה האחרונה. שמו של המנזר אד-סנקולום (לפני חדר הסעודה) מרמז על קרבתו לחדר הסעודה האחרונה.
המנזר פתוח לביקורים בתיאום מראש.
מתחם אירוח ואמנות בניהול אריק פלציג. כניסה בתיאום מראש.
בית הכנסת נוסד מיד לאחר מלחמת העצמאות על ידי קהילה של יהודים ספרדים ירושלמים, סמוך לקבר דוד. בבית הכנסת פועל בית מדרש בימות השבוע ומדי יום חמישי מתקיימת בו "שירת הבקשות".
לקריאה נוספת על בית הכנסת הספרדי
שעות פתיחה: ימים א – ה 8:00 – 12:00 / 14:30 – 17:00
https://www.youtube.com/watch?v=KedgO3EjKo4?rel=0
לפי המסורת הנוצרית במקום זה ערך ישוע את הסעודה האחרונה שלו עם שנים-עשר תלמידיו בערב הפסח. החדר הוא גם המקום שבו התגלה ישוע אל תלמידיו, חמישים יום לאחר הצליבה, ובו ירדה רוח הקודש על תלמידיו של ישוע. אירוע זה מצוין בכל שנה בחג הפנטקוסט. במאה ה16 המקום הפך למסגד אשר נשמר וטופח על ידי משפחת דג'אני. ב1948 המקום עבר לידי מדינת ישראל.
חדר הסעודה האחרונה הוא חלק ממתחם המקודש ליהודים, נוצרים ומוסלמים ונכללים בו חדר הסעודה האחרונה וקבר דוד.
שעות פתיחה: 7:00 – 18:00 מידי יום, פרט ליום כיפור. כניסה חינם
לקריאה נוספת על חדר הסעודה האחרונה
https://www.youtube.com/watch?v=V960Rt-Iirs?rel=0
לפי מסורת יהודית ונוצרית מימי הביניים דוד המלך קבור במערה שנמצאת מתחת לבניין יחד עם כל מלכי יהודה. בתקופה הביזנטית המקום היה כנסייה ובימי הביניים ציון הקבר הפך למסגד אשר נוהל על ידי משפחת דג'אני. במלחמת העצמאות המקום עבר לידי מדינת ישראל ומאז שווה למקום אופי יהודי מסורתי. קבר דוד הוא חלק ממתחם מקודש ליהודים נוצרים ומוסלמים ומעליו נמצא חדר הסעודה האחרונה.
שעות פתיחה: 24:00 – 21:00 (למחרת) מידי יום. במוצאי שבתות פתוח 24 שעות.
https://www.youtube.com/watch?v=DemdPhZbm1s?rel=0
לפי המסורת המוסלמית הנביא דוד קבור במקום זה מתחת למצבת אבן גדולה. בימי הביניים המקום הפך למסגד. במאה ה16 משפחת דג'אני קיבלה מהסולטאן העות'מאני את האחריות לניהול הווקף במקום ופתחה בו אכסניה לעולי רגל וזאוויה סופית. בני המשפחה בנו את בתיהם מסביב למתחם והקימו בית קברות בסמוך לקבר. ב1948 המקום עבר לידי מדינת ישראל.
מקאם נבי דאוד הוא למעשה מתחם המקודש ליהודים, נוצרים ומוסלמים ונכללים בו קבר דוד וחדר הסעודה האחרונה.
שעות פתיחת הקבר: 24:00 – 21:00 (למחרת) מידי יום. במוצאי שבתות פתוח 24 שעות.
https://www.youtube.com/watch?v=30wIP1rFv7c?rel=0
חדר הנשיא נמצא על גג מתחם קבר דוד וחדר הסעודה האחרונה. ש.ז. כהנא, מנכ"ל משרד הדתות בשנות החמישים והממונה על הר ציון, העמיד חדר זה לרשות נשיא המדינה הראשון חיים ויצמן. אך היה זה יצחק בן צבי, הנשיא השני של מדינת ישראל, שעשה שימוש מעט נרחב יותר בחדר והגיע בחגים על מנת לקבל את פניהם של עולי הרגל היהודים.
שעות פתיחה: ימי ב' 10:00-14:00
לקריאה נוספת על חדר הנשיא
https://www.youtube.com/watch?v=T7KA2ZmFhFk?rel=0
בית הקברות של משפחת דג'אני אשר בניה שמרו על המקום הקדוש והתגוררו בשכונה עד 1948. בבית הקברות קבורים כמה מנכבדי ירושלים.
https://www.youtube.com/watch?v=P_q5uDT9AIE?rel=0
מרתף השואה הוקם בשנות החמישים לזכר הנספים בשואה והיה אחד המקומות הראשונים בארץ להנצחת השואה (עוד לפני הקמתו של יד ושם). למקום הובא אפר קדושים מאירופה בכדים הנמצאים שם עד היום. במקום ישנן מצבות לזכר קהילות שאבדו בשואה, גווילי ספר תורה שהוצלו מאירופה ופריטים נוספים.
שעות פתיחה: ימים א'-ה' 10:00 – 15:30 כניסה בתשלום
לפי המסורת הנוצרית במקום זה עמד ביתו של הכהן הגדול כיפא, אשר בו נחקר ישוע על ידי הסנהדרין, בלילה האחרון לחייו, לפני שעמד למשפט מול הנציב הרומי פונטיוס פילאטוס. שם הכנסייה – פיטר אין-גליקנטו (פטרוס של קריאת התרנגול), מתייחס לסיפור מתוך הברית החדשה המספר שישוע ניבא שתלמידו פטרוס יתכחש לו שלוש פעמים לפני קריאת התרנגול, וכך אכן קרה.
בחצר הכנסייה דגם גדול של ירושלים בתקופה הביזנטית, ושרידים ארכיאולוגיים מתקופות שונות.
שעות פתיחה: ב' – שבת: 8:30 – 17:00 כניסה בתשלום
ישיבת התפוצות הוקמה בשנות השישים על ידי הרב מרדכי גולדשטיין ז"ל. הישיבה יועדה במקור לחוזרים בתשובה מרחבי העולם. גם כיום לומדים בישיבה תלמידים יהודים מכל העולם, ומזרמים שונים ביהדות. הישיבה ידועה גם בשל המוזיקאים שפעלו בה בעבר ופועלים בה עד היום. מידי פעם מתקיימים במקום מופעים מוזיקליים בחסות הישבה.
בית הקברות של הקהילה הקתולית בירושלים. בבית הקברות קבור גם חסיד אומות העולם, אוסקר שינדלר. באתר גם אנדרטה לזכר החיילים הפולנים שלחמו ב"צבא אנדרס" במלחמת העולם השנייה, וכן מצבות של בני משפחותיהם שמתו בירושלים בשנות המלחמה.
שעות פתיחה: ימים ב' – שבת: 9:00 – 12:00
בית קברות אשר שימש לקבורת עניי ירושלים היהודים במאות האחרונות, עד 1948. בבית הקברות הובאו לגניזה גם ספרי תורה וכתבי קודש. לרבים מהנקברים לא היה די כסף על מנת להקים מצבת אבן, לכן, על מרבית הקברים הונחו אבנים לא מהוקצעות וללא כתובות.
https://www.youtube.com/watch?v=GLBzpMSLrlk?rel=0
הבניין נבנה על ידי משפחת דג'אני כחלק משכונת הדג'אנים שנבנתה סביב קבר דוד. בשנות השישים עברה לגור בבניין פולין רוז יחד עם בעלה אלברט, אשר קיימו במקום פעילות בין-דתית. בשנת 2006 המרכז הבין-תרבותי עבר לפעול בבניין. המרכז הבין-תרבותי הוא ארגון שמטרתו להפוך את ירושלים לעיר מותאמת יותר לכל תושביה.
אולם אירועים וכנסים בניהול ישיבת התפוצות.
לפרטים נוספים והזמנות: 02-6456833
אחד מבתי המגורים שנבנו על ידי משפחת דג'אני סביב קבר דוד. לאחר קום מדינת ישראל עבר לגור בבית האמן דוד פלומבו, יחד עם יונה אשתו, והפעיל בו סטודיו וגלריה. ב1966 נהרג דוד פלומבו בתאונה בכביש המוביל לביתו. אלמנתו מתגוררת בבניין עד היום. חלונות ודלת הבית מעוטרים בסורגי ברזל מרשימים, מעשי ידיו של האמן.
מכון ללימודי נצרות המיועד לצעירים קתולים ופרוטסטנטים דוברי גרמנית. המקום מנוהל על ידי כנסית הדורמיציון.
סמינר לפרחי כמורה יוונים בו לומדים לימודי דת בנוסף ללימודים כלליים. בשנות ה-30 של המאה העשרים שימש לתקופה מסוימת את משרד החינוך.
https://www.youtube.com/watch?v=TzN4CYsqMRs?rel=0
מכללה אקדמית אמריקאית-פרוטסטנטית ללימודי ארץ הקודש והתנ"ך, שתלמידיה מגיעים מארה"ב. המכללה נוסדה ב-1966 בידי דגלאס יאנג. מבנה המכללה הוא אחד ממבני הקבע הראשונים מחוץ לחומות ירושלים בעת החדשה. במבנה זה הקים הבישוף סמואל גובאט בית ספר לבנים בשנת 1853.
לקריאה נוספת על הקולג' האמריקאי
שטח בית הקברות נרכש על ידי הבישוף סמואל גובאט באמצע המאה ה-19, לאחר שקהילות נוצריות אחרות סירבו לקבור פרוטסטנטים בתחומן.
בבית הקברות קבורים חוקרים ואנשי דת אשר השפיעו רבות על ירושלים בעת החדשה, בהם האדריכל קונרד שיק, יוהן לודוויג שנלר, הארכאולוגים לסלי סטארקי (חופר לכיש) ופלינדרס פיטרי (מייסד הארכיאולוגיה הארץ-ישראלית), הבישופים הפרוטסטנטים הראשונים בירושלים, כמה מאנשי המושבה האמריקנית, חללים גרמנים ממלחמת העולם הראשונה, חיילים ושוטרים בריטים, ועוד.
כניסה באישור דיקן הכנסייה האנגליקנית.
ישיבה תיכונית בניהול ישיבת התפוצות.
גלגלת הרכבל אשר שימש לקשר את הר ציון עם מערב העיר בימי מלחמת העצמאות ולאחריה. הרכבל נשמר כסוד צבאי עד לאחר מלחמת ששת הימים.
בגן נמצא פסל סביבתי בשם "שלוש נקודות מבט לדיאלוג" המורכב משלוש מסגרות המשקיפות לעבר גיא בן הינום וסילוואן. מכל מסגרת יוצא שביל קטן המוביל לנקודת מפגש בין שלושת השבילים. הגן נקרא על שם הקרדינל אלברט דקורטריי, אשר שימש בתור הארכיבישוף של העיר ליון, ופעל רבות למלחמה באנטישמיות.
